מזהה קליק של Google (GCLID)
GCLID הוא מזהה ייחודי ש־Google Ads מוסיפה לכתובת דף הנחיתה בכל קליק על מודעה, כדי שאפשר יהיה לשייך המרה מאוחרת לקליק הזה.
המונח בממשקמדידה
GCLID
GCLID הוא מזהה ייחודי ש־Google Ads מוסיפה לכתובת דף הנחיתה בכל קליק על מודעה, כדי שאפשר יהיה לשייך המרה מאוחרת לקליק הזה.
Google Ads מוסיפה אותו לכתובת דף הנחיתה בצורה ?gclid=… כש־Auto-tagging מופעל, ודרכו מקשרת מכירה או ליד לקליק, לקמפיין ולמילת המפתח. בתנועה מ־iOS ייתכן שיגיעו gbraid או wbraid במקום, עם מידע מצטבר ששומר על פרטיות. אם המזהה נמחק לפני שהאתר או ה־CRM שומרים אותו, ההמרה קורית, אבל הפלטפורמה לא יכולה לשייך אותה והבידינג לומד מפחות נתונים.
איפה רואים את זה
Auto-tagging: Admin > Account settings > Auto-tagging. את הפרמטר רואים בשורת הכתובת אחרי קליק, וב־Google Analytics כתנועת "google / cpc". בייבוא המרות אופליין, זה השדה ששומרים ב־CRM. ב־Meta המקבילה היא fbclid, וב־TikTok ttclid.
דוגמה להמחשהקליניקה מייבאת 60 לידים בחודש, ₪500 כל אחד
הפניות (redirects) באתר מוחקות את ה־GCLID אצל 15 מהם:
- שווי משויך: (60 − 15) × ₪500 = ₪22,500 במקום ₪30,000
- שווי חסר: 15 × ₪500 = ₪7,500 בחודש ש־Smart Bidding לא רואה
מה לבדוק
- Auto-tagging פעיל, ואין הפניה או תוסף טפסים שמוחקים פרמטרים.
- ה־GCLID נשמר בשדה נסתר בטופס, כדי שלייבוא האופליין יהיה במה להתאים.
- לא כל קליק מ־Google נושא GCLID: יש גם
gbraidו־wbraid. - UTM לא מחליף GCLID: הוא משרת את האנליטיקס, לא את התאמת ההמרות.